נכון שכולם כבר דיברו על זה ואמרו את כל מה שאפשר להגיד. אין ספק שכל העיתונות כולה וכל כלי התקשורת פה אחד (כמעט) בעד עסקת שחרור גלעד שליט בכל מחיר. הכלים שמשתמשת בהם התקשורת הם ברורים (ראו מאמרו של יאיר לפיד בעניין) ועל אף הלגיטימיות המלאה להשתמש בהם הם לא משקפים את העניין באופי אובייקטיבי. אפשר לומר שכל השמעת דעה אחרת בנושא גלעד שליט והעסקה כמעט ונחשבת למגונה ואכזרית.

בלי להביע דעה בעד או נגד העסקה, נוכל לנסות לעשות תרגיל מחשבתי קטן על מנת לראות את התמונה באופן יותר נרחב.

קודם כל נסתכל על האינטרסים של שלושת השחקנים העיקריים הנוגעים בדבר : הממשלה, משפחת שליט והעיתונות שנותנת כביכול את הטון הציבורי.(כביכול כי אף אחד לא באמת בדק את דעתו של הציבור, ובנוסף נראה כי הציבור מונע לרוב מרגשות אמוציונליים שהתקשורת מספקת לו על ידי אינסוף כתבות אופי על משפחת שליט ולא תמיד מניתוח רציונלי של המצב).

ובכן נסתכל על האינטרסים. האינטרס של הממשלה, על פי הגדרתה הבסיסית במדעי המדינה, היא טובת העם והמדינה לטווח הרחוק והקצר. בתוך הגדרה כללית זו מונחות הרבה זוויות שצריך לבחון אותם: מורל העם, הרתעה ביטחונית קצרת וארוכת טווח, יכולת או אי יכולת ליישם מבצע צבאי לשחרור שליט והשלכות של שחרור אסירים על הפוליטיקה הפנימית של רצועת עזה ואיו"ש ועל חוזקו המנדטורי של החמאס כמרוויח הגדול מהעסקה. בעניין מורל העם ופועל יוצא מכך חייליו, אין כלים מדויקים לבדוק זאת. מצד אחד שחרורו של גלעד שליט יכול להפיח רוח חדשה בקרב החיילים במחשבה שאם הם יפלו בשבי גם אותם ישחררו. אך יש גם צד שני למטבע. אותו חייל שמבצע מעצרים ופעולות מנע יחשוב כי אין תועלת אמיתית במעצרו של המחבל כי גם ככה ישחררו אותו בעסקה הבאה. בעניין ההרתעה – פעולה צבאית ואמירה חזקה כי אין נושאים ונותנים על חיילים שבויים יכולה אמנם ליצור הרתעה חזקה ומתמשכת, אך אם ניקח בחשבון כי עבר זמן רב מאז החטיפה, נעשה מעין מבצע לשחרורו (עופרת יצוקה) וסבירות נמוכה להצלחת מבצע לשחרורו באופן חלק נוכל לומר כי גם אם ישחררו מחר את גלעד שליט באפס אבידות ההרתעה עדיין לא חזקה כפי שנרצה שתצוייר. עדיין החזקה של חייל שבוי למעלה משלוש שנים היא הצלחה בפני עצמה. אחד היתרונות שאפשר להרוויח מפעולה צבאית לשחרורו של גלעד שליט היא אולי בירידת המוטיבציה של ארגוני טרור לחטוף חיילים בעתיד. אם ארגון טרור יידע שחטיפת חייל בעתיד תגרור אך ורק ניסיון אלים של ישראל לשחרר אותו ארגוני הטרור יחשבו אם לחטוף שוב. אין ספק שהמוטיבציה לפעולות נגד ישראל לא תקטן אך אולי במישורים אחרים ולא בפעולות חטיפה (שאולי, לא נעים להגיד, עדיפה לנו על פני חייל חטוף). בנוגע לשליטתו של חמאס ברצועה- חשבנו שאנחנו חכמים ונוכל לשלוט בבחירות שייתקימו בשטחים, טעינו, לא הבנו דבר וחצי דבר בפוליטיקה הפלסטינאית הפנימית. אולי טוב נעשה אם נפסיק להתערב באופן מלאכותי וגלוי בחוזקם של הפוליטיקאים הפלסטיניים כאלו או אחרים כי גם ככה אין לנו מושג מה אנחנו עושים. אם נוסיף לכך את העובדה שהממשלה נוהגת באופן עקבי לקבל החלטות פופוליסטיות (ביטוי מעניין בפני עצמו מאחר והתקשורת היא שמתיימרת להחליט מה העם באמת רוצה) נקבל רושם כי הדבר הרציונלי הנכון לעשות בנוגע לשחרור גלעד שליט, מנקודת מבט של רווח והפסד ללא שיקולים נוספים היא לא לעשות עסקה לשחרור במחיר כה גבוה, אך הממשלה לעולם לא תעשה משהו שהוא אינו כה לא פופוליסטי. מה שמוביל אותנו לעיתונות שהיא הרי קובעת מהי הדעה הפופולרית ומהי לא. וכאן נכנס שיקול נוסף שלא תמיד ברור לצרכני התקשורת. לא משנה מה יגידו לכם, או כמה שסימפתית ואנושית תיראנה הכתבות שעוסקות בגלעד שליט (גם אם הן אמיתיות ובאמת הכתבים מרגישים ככה) האינטרס הראשון של עיתון הוא למכור. אם הוא לא מוכר אז אתם לא קוראים אותו וזה לא משנה מה הוא כותב לכן הכי חשוב לו למכור. עיתון זה עסק. חברת חדשות (2, 10 וכדומה) זה עסק. והאינטרס של עסק הוא למכור. זה נשמע רע. זה נשמע ציני אבל האייטם גלעד שליט הוא אייטם מוכר, מוצדק ככל שיהיה. התקשרות נהנית לעסוק בכך כי זה מוכר. כבר שלוש שנים ומעלה שהעיתונות מוכרת מלכתוב, לצלם ולראיין את משפחת שליט. מכאן להסיק האם הציבור  שולל או מחייב את העסקה זה בלתי אפשרי. לא שאלו אחד אחד מן האזרחים. זה נראה כך כי אנו מקבלים את הדעה שלנו על דעת הציבור מהעיתונים. ואם העיתונים כותבים כך ומצדדים בעסקה ומראים עשרות כתבות אופי על משפחת שליט אך לא אף כתבה אחת על משפחה שנפגעה מאחד המחבלים שהולכים לשחרר בעסקה או על ההשלכות שלה אז אנו בטוחים כי רוב הציבור תומך בעסקה כזו.

מבחינת משפחת שליט האינטרס הפרטי שלה והוא מוצדק ומובן לחלוטין, הוא שחרורו בכל מחיר של גלעד שליט וכך באמת היה נוהג כל אדם או משפחה במצב דומה. אין לבוא אל המשפחה בטענות או בקובלנות. זכותם לדרוש זאת וזכותם לעשות כל שביכולתם על מנת לקדם את העסקה בכל מובן שהוא. האם המדינה ובראשה הממשלה צריכה לנהוג על פי האינטרס של המשפחה? זו שאלה אחרת וכבר דנו בכך כי בסופו של דבר כן עומד כאן באיזשהו מקום ניגוד מסוים בין האינטרס הציבורי ובין האינטרס המשפחתי של משפחת שליט ובין בכלל האינטרס העיתונאי.

ובכן כל זאת רק על קצה המזלג. תפתחו את האזניים והעיניים. רק על מנת להבין כי לא הכל הוא שחור ולבן ויש יתרונות וחסרונות לכאן ולכאן. כמובן שכולנו מייחלים לשחרור הקרוב של גלעד שליט.

?אז מה אתם חושבים